#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"""אמר ר' אלעזר ספק התפלל ספק לא התפלל לא יחזור ויתפלל, ר' יוחנן אמר הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו"" (ברכות כ""א ע""א), באר שיטת ר' יוחנן.<br>הטור הביא ג' שיטות:<br>1) כתבו תוס' דר' יוחנן מיירי בספק וס""ל דבכי האי גוונא לא צריך לחדש בה דבר<br>2) הרי""ף פי' דביחיד יכול להתפלל בתורת נדבה<br>3) רב האי גאון פי' דיכול להתפלל כמה פעמים, ובלבד שיחדש בה דבר<br>4) הב""י (עמ' שצ""ה) הביא שיטת רש""י דס""ל דר' יוחנן סבר דיכול להתפלל כל היום ואפי' בלא חידוש ופליג ארב יהודה דס""ל דבעי חידוש, וכן משמע מהבה""ג דפסק הלכה כשמואל בודאי [דבעי חידוש] וכר' יוחנן בספק, משמע דר' יוחנן עצמו חולק אפי' בודאי."		סימן קז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא פירשו תוס' כמו שפי' רב האי גאון?	"תי' הב""י דרצו לפרש דברי ר' יוחנן דומיא דר' אלעזר, ור""א מסתמא מיירי בלא חידוש ה""ה לר' יוחנן"	סימן קז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם תוס' מודו לרב האי גאון דבודאי התפלל שיכול להתפלל עם חידוש?	"1) מתשובת הרא""ש ורבינו ירוחם מבואר דחולקים עליו וסברי דאינו יכול להתפלל, ומ""מ מודו דאם באמצע תפילתו זכר שכבר התפלל פוסק מיד [ותמה עליהם הב""י (עמ' שצ""ה) מאי פסקת למימר דר' יוחנן מודה דחד מימרא דרב יהודה ופליג אאידך מימרא]<br>2) מהטור משמע דאינם חולקים, וצ""ע למה הטור הביאם במשמעות שנחלקו (ב""י)"	סימן קז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו שיטת הרי""ף?"	"1) רבינו יונה פי' דביחיד יתפלל בתורת נדבה בלא חידוש אבל בציבור צריך חידוש כדי שיהא ניכר שאינו מתפלל בתורת חובה<br>2) הב""י פי' דבין ביחיד בין בציבור יכול יחיד להתפלל בתורת נדבה וצריך לחדש בה דבר<br>3) הטור (ע""פ הבנת הב""י) פי' דאם מתפלל בתורת נדבה א""צ חידוש ואם מתפלל סתם [לא בנדבה ולא בחובה] צריך לחדש בה דבר {ואפשר דזה מותר אף במוסף, שבת, ויו""ט}"	סימן קז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו כוונת הרי""ף במה שהביא המפרשי רבנן דהלכתא כר' יוחנן אבל אדעתא דחובה אסור להתפלל?"	"פי' הב""י דאי קאי אספק התפלל קאמר דכשחוזר ומתפלל אל יתפלל בתורת חובה בודאי אלא בתנאי, ואי קאי אודאי התפלל מותר להתפלל רק בתורת נדבה ולא בתורת חובה ואם התחיל בתורת חובה צריך לפסוק אפי' באמצע שמ""ע."	סימן קז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם מסופק אם התפלל, מה יעשה?	"יחזור ויתפלל [ולא אמרינן ספק דרבנן לקולא דהלואי אדם יתפלל כל היום], ויתנה דאם לא התפלל זו לחובתי ואם כבר התפלל זו לנדבה (רשב""א, ב""י, מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ב'), וא""צ חידוש [ותמה הערוה""ש (סעי' י') ממ""נ אם צריך להתנות תנאי נדבה א""כ צריך נמי לחדש בה דבר {וי""ל דמה שמתפלל מחמת ספק סגי להחידוש אפי' אם נמצא באמת להיות לנדבה, ואפי' כשנתגלה לו דלמפרע היתה לנדבה מתחילה ס""ל להא""ר דמדינא א""צ חידוש, וכדמבואר להלן}]"	סימן קז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם דין זה נוהג אפי' בזמן הזה?	"החיי""א סבר לא [ע""פ מש""כ המחבר לקמן בסעי' ד'], אכן הביה""ל (ד""ה אם) השיג עליו וזהו דוקא אם מתפלל בודאי בתורת נדבה אבל כאן שהוא מסופק נוהג אפי' בזמן הזה (וכ""כ הערוה""ש סעי' י""ג). {וכפשוטו משמע דה""ה כשהפסיד תפילתו או בשוגג ואינו סמוך לתפילה שלאחריו או במזיד דאמרינן לקמן (סי' ק""ח) דיכול להתפלל בנדבה ולחדש בה דבר דדין זה נוהג אף בזמן הזה, אכן כתב הכה""ח (סי' ק""ח ס""ק כ""ו) דלעולם לא יתפלל בתורת נדבה חוץ ממי שהוא מסופק אם חייב להתפלל}."	סימן קז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הוא מחויב לחזור ולהתפלל או רק מותר לו להתפלל עוד הפעם?	"הרשב""א בתשובה כתב דהוא מחויב לחזור ולהתפלל, אמנם מבואר מרשב""א בחידושים [וכן מהתשובה גופה (מאמר מרדכי)] דאינו חוב ממש אלא רשות, אבל מאחר שיש לו רשות ממילא כשאינו חוזר ומתפלל מראה בעצמו שאינו חושש לתפילה (ביה""ל ד""ה חוזר)"	סימן קז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספק אם התפלל מעריב?	"לפי הדה""ח א""צ לחזור ולהתפלל מספק, ומ""מ משמע מהפמ""ג (א""א ס""ק א') דעדיף לחזור ולהתפלל, והוסיף המ""ב (ס""ק ב') דעל צד היותר טוב ראה לחדש דבר בהחזרה."	סימן קז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שהתפלל כבר, האם מותר לו להתפלל עוד הפעם?	"אסור להתפלל עוד הפעם בלי חידוש אפי' אם פעם הראשונה היתה ביחידות והשתא הציבור והוי כאילו מקריב ב' תמידין {כך מבואר בבבלי (ברכות כ""א) דאפי' מיחיד לציבור צריך לחדש בה דבר, דלא כירושלמי ברכות (פ""ד ה""ו) דמשמע דמיחיד לציבור א""צ לחדש בה דבר}, אבל ע""י חידוש מותר להתפלל בתורת נדבה או סתם [שלא בתורת חובה ושלא בתורת נדבה], אכן מהרמב""ם משמע דיתפלל דוקא בתורת נדבה (ביה""ל ד""ה וע""י). [ובעי החידוש כדי שיהא ניכר שאינו לשם חובה (ב""י)] (מ""ב ס""ק ג' - ד')"	סימן קז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה תפילות אין מתפללים בנדבה כלל?	"מוסף, שבת, ויו""ט, ולפיכך א""א להתנות בתפילות אלו בתנאי נדבה (מ""ב ס""ק ה')"	סימן קז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין מתפללין בנדבה במוסף, הרי במוסף בשבת ליכא חטאת לנדבה?	"1) לפי הרא""ש והרבינו יונה לק""מ דס""ל דאין מתפללין לנדבה בכלל שבת אפי' בשחרית (ב""י)<br>2) לפי הרי""ף והרמב""ם דס""ל דמתפללין שחרית בשבת לנדבה י""ל דאזלינן בתר רוב שיש בהם חטאת ולהכי אין מתפללים מוסף לנדבה כלל, ומאידך לגבי שחרית כיון שרובן באין בנדבה יכול להתפלל אפי' בשבת בתורת נדבה [א""נ אין מניעת קרבן נדבה בשבת אלא משום חילול שבת ואין חילול בתפילה] (ב""י)<br>3) הראב""ד תי' דאין מתפללין מוסף בנדבה משום שאינו בקשת רחמים אלא הודאות דאם יודה ויחזור ויודה הוי ברכה לבטלה [והוא עצמו כתב הכי נמי לגבי שחרית בשבת, אבל הרבינו יונה כתב די""ל דמותר בשחרית בשבת כיון דנתקנה כנגד תפילת י""ח שהיא רחמים דיינינן לה כתפילת רחמים] (ב""י)<br>4) המג""א (ס""ק ב') תי' דבשחרית יכול להתפלל אותה במקום קרבן אחר משא""כ במוסף אמרינן ומוספין כהלכתן [אבל תמה החת""ס הרי אמרינן גם תמידין כסדרן]<br>5) החת""ס תי' ע""פ תוס' ברכות כ""ו ע""א דמוסף אין בה תשלומין והוא ממש במקום הקרבנות משא""כ שאר התפילות דהם רחמי<br> "	סימן קז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם טעה בתפילתו וסיים תפילתו וחשב שצריך לחזור לראש התפילה בטעות, ובאמצע תפילתו זכר שא""צ לחזור ולהתפלל?"	"כתב השע""ת (סי' קי""ד ס""ק ט') דיפסיק באמצע תפילתו"	סימן קז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך מתפללין לנדבה לאחר תפילת מנחה, הרי אסור להקריב אחר התמיד של בין הערבים?	"תי' הערוה""ש (סעי' ט') דהאיסור הוא רק השחיטה והזריקה אבל מקטירין כל הלילה, וכנגדן מתפללין לנדבה"	סימן קז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החידוש?	"הרמב""ם סבר דלכתחילה צריך לחדש בה דבר בכל ברכה וברכה של האמצעיות, ובדיעבד יוצא בברכה אחת דדיו בזה להודיע שהיא נדבה ולא חובה [וטור סבר חוץ משומע תפילה דלא מיחזי כחידוש בשומע תפילה, אכן מסתימת לשון המחבר משמע דסגי אפי' בברכת שומע תפילה, ובלבד שלא יהא מורגל בה בכל יום בעת התפילת חובה דא""כ לא יהא ניכר (ביה""ל ד""ה ואם)], והרמ""א הביא דעת הרא""ש דצריך להיות דבר שנתחדש לו אצלו שלא היה צריך לבקש עליו קודם {ומבואר מדבריו דלזה סגי בברכה אחת}, והערוה""ש (סעי' י""ב) ניחא ליה בשיטת הרא""ש."	סימן קז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ציבור מתפללין לנדבה?	לא, דהציבור אינו מביא קרבן נדבה	סימן קז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין מתנדבין בציבור, הרי הקריבו לקיץ המזבח משיירי תרומת הלשכה או ממותר נסכים?	"1) תי' הראב""ד משום דקיץ המזבח לא היה שכיח, ובטל בשאר הימים [וכדאמרינן לעיל דמוסף של שבת בטל בשאר מוספים]<br>2) המהר""י אבוהב תי' כיון דהקריבם רק כדי שלא יהיה המזבח בטל לא חשיבי מקריבים קרבן נדבה<br>3) בעל ההשלמה ורבינו מנוח תרצו דהא דאמרינן דציבור אינו מקריב לנדבה היינו שאין מביאים השקלים לכתחילה לשם קיץ המזבח"	סימן קז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מתפללים לנדבה בחידוש בזמן הזה?	"כתב הרא""ש דלא יתפלל בנדבה אלא אם מכיר בעצמו שהוא זריז וזהיר ואמיד בדעתו שיוכל לכוין בתפילתו מראשו ועד סופו דאל""ה קרינן ביה למה לי רוב זבחיכם הלואי שיכוין יפה בשלש הקבועות ליום"	סימן קז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם מסתפק באיזה ברכה הוא עומד באמצע שמ""ע?"	"כתב החיי""א (כלל כ""ד סעי' כ""א) דבג' ראשונות יחזור לראש, בג' אחרונות יחזור לרצה, ובאמצעות יחזור למקום שבודאי לא אמר [וכן משמע מתוס' ברכות (ל""ד ע""א) דכתבו לגבי המח' אם דילג ברכה אחת אם צריך לחזור לאתה חונן או לברכה שטעה בה דקיי""ל דסגי לחזור לברכה שטעה בה משום ספק ברכות להקל, ש""מ דמשום ספק א""צ לחזור ולומר הברכות], אכן הקה""י (ברכות סי' י""ג או י""ז) חולק עליו וסובר דיחזור לברכה שבודאי אמר, והביא שתי ראיות, א' מאור זרוע (הל' מגילה סי' שע""ד אות א'), ב' דיוק מירושלמי {וכן מבואר בירושלמי ברכות (פ""ב ה""ד) דדוקא בשומע תפילה א""צ לחזור ומשמע דבשאר ברכות צריך לחזור, וע""ע בפירוש הגרח""ק דס""ל דשומע תפילה לאו דוקא וה""ה שאר ברכות}. {אמנם, נלע""ד דאינם ראיות כלל, דהרי אשכחן שהאור זרוע והירושלמי סברי דיכול להתפלל חצי חובה וחצי נדבה וא""כ פשוט דיכול לחזור מספק שהרי יכול להתנות דיהא לנדבה אם כבר התפלל אותה ברכה. האור זרוע נמצא בהל' תפילה סי' צ""ה, והירושלמי מובא בב""י כאן בשם הרשב""א}, וכן ראיתי בספרו של הרב ישראל רייזמאן שליט""א דהביא פסק מהגר""א פאם זצ""ל כהחיי""א, והרב ישראל שליט""א ביאר דאינו ממש ברכות לבטלות, וכן מבואר ממ""ב לקמן (סי' תקצ""ג ס""ק ב') דאם אינו יודע כל הברכות יכול להתפלל מקצתם דכל ברכה הוי רחמי, וכן משמע מביה""ל (סי' ק""א ד""ה והאידנא) דאם אינו מכוין באבות אם ממשיך בתפילתו אינו יוצא בו מצות תפילה אבל משמע דאינן ברכות לבטלות [ומש""כ הביה""ל לקמן (סי' קפ""ח סעי' ו' ד""ה לחזור) בבהמ""ז דצריך לחזור לברכה דבודאי אמר י""ל דבהמ""ז שאני שהוא מדאורייתא (מ""ב דרשו)] , ועי' בפסק""ת (סי' קי""ט אות ה') דהביא עצה מאשל אברהם מבוטשאטש (סי' תקפ""ב) להרהר בברכות שהוא מסופק בו, והביא עוד עצה לכלול הענין הברכה בשומע תפילה, ויש עוד עצה לשמוע אל הש""ץ {ולפום ריהטא מסתבר לומר דתלוי באיזה צד ימעט הברכות, כגון שאם הוא מסופק בב' ברכות ונשאר לו חמשה ברכות עדיף לחזור על הב' ברכות, משא""כ אם מסופק על ה' ברכות ונשאר לו ב' ברכות לא יחזור על אותה ברכות אבל לפי מש""כ למעלה דאינן ברכות לבטלות פשוט דעדיף לעשות כהחיי""א, ומ""מ אם אינו חוזר ראוי לו להתפלל עוד שמ""ע בתנאי נדבה}"	סימן קז סעיף ד		
